במרת"ח נלחמים על כל אמל"ח, ומחזירים אותו לשדה הקרב

כפי שכל חייל בצה"ל מתחיל את דרכו בבקו"ם, כך גם כל אמל"ח חדש נקלט קודם במרת"ח (מרכז התחמושת והטילים). מחידוש אמל"ח שיצא משימוש, ועד הכלאה בין סוגים שונים ליצירת תחמושת 'ממוחזרת', זהו המרכז שמלווה את כלי הנשק בצבא כבר מיציאתם מדלת המפעל.

כבר קרוב ל-60 לשנה שהוא פועל כגוף המקצועי לטיפול, אחזקה ושיקום תחמושת, ובשנתיים האחרונות תדירות וקצב העבודה במקום התעצמו כמובן משמעותית. "אם עד המלחמה התעסקנו מעט בכל נושא הייצור, אז מאז, הרחבנו את מספר התחמושות החדשות - על ידי הסבת אמל"ח ישן", מסביר רס"ן א'.

את הפעילות השוטפת של המרת"ח ניתן לחלק לשני מסלולים: קליטת תחמושת חדשה והתאמתה לתקנים השונים של צה"ל, וטיפול בתחמושת ישנה. באחרון שביניהם, מתגלה קסמו האמיתי של המרכז - ארגזים על גבי ארגזים של תחמושת שיצאה מכשירות, ועתידה להשתקם ולחזור ליחידות בשטח, או שתפורק לגורמים, וחלקים נפרדים ממנה ישמשו כלים אחרים. 

"עד כה, במהלך המלחמה, שיקמנו אלפי טונות של תחמושת", מציין רס"ן א', "זו הפעילות המרכזית והחשובה ביותר שלנו. בבתי המלאכה של המרת"ח יודעים גם לנצל את אותה תחמושת שיצאה משימוש - עבור ייצור של אמל"ח חדש לגמרי". הנגזרת מכך, היא כמובן גם חיסכון כלכלי משמעותי, בטח בתקופת מלחמה. 

לעיתים תהליך ההשמשה החוזרת כרוך בהכלאה בין מספר כלי נשק שונים לחלוטין. קחו לדוגמה את פרויקט 'סלאו'. בתחילת המלחמה, רנ"ג ס', בוחן תחמושת ראשי במרת"ח, גילה שבמחסני המרכז מוחזקים ארגזים רבים של טילי כתף שמיועדים למענה מול 'רק"ם קל', אתגר שצה"ל כבר לא מתמודד איתו. לצידם אוחסנו גם פצצות מרגמה שיועדו לחי"ר ומרכבה, וכבר לא נעשה בהן שימוש.

"את המלאי המשמעותי הזה לקחנו ופירקנו - ומכל אחת מהתחמושות השתמשנו בחלקים הרלוונטים", מסביר בוחן התחמושת, "מפצצות המרגמה חילצנו חלקים פנימיים ואת ראש הנפץ שלה, והעברנו אותם תהליך התאמה לטיל הכתף. הוספנו גם רכיבים בפיתוח מלא שלנו". 

"את ראש הנפץ של ה'סלאו' ביססנו על זה של הפצמ"ר. התוצאה הייתה תחמושת נב"ר (נגד ביצורים) שמספקת מענה נגד כוחות אויב שמתבצרים מאחורי קירות בלוקים", הוא מפרט. 

הכלי החדש הוא כולו עשייה של המרת"ח, והוא מייצג נהדר את היכולת לשקם מערכות רבות, כולל את אלה שלא ניתן להחזיר בתצורתן הנוכחית לשדה הקרב, אבל כן אפשר להסב. ומאז שהנב"ר הוטמע בשטח, כוחות החי"ר משתמשים בו בתדירות גבוהה והוא ממלא תפקיד חשוב בלחימה. 

בסיום תהליך השיקום והייצור, ולאחר שכל התחמושת הותאמה לסטנדרט הצה"לי וצלחה בדיקות בטיחות קפדניות, היא יכולה לעבור למחסני המרת"ח ומשם ליחידות השונות. "אנחנו כמו 'בנק' התחמושת של כלל הפיקודים והצבא", מדגיש המפקד, "זה מלאי מטכ"לי אסטרטגי. לכן, מעבר לאחסון, יש לנו גם מערך הגנה מוקפדת על כל האמצעים". 

כאמור, קצב הקליטה, השיקום והייצור התעצמו מאז 7 באוקטובר, אבל המכונות לא עצרו לרגע: "גם כשהעומס התגבר, ידענו שבכל פעם שאנחנו מטפלים בתחמושת בבתי המלאכה, אנחנו עושים משהו שמגן באופן ישיר על אזרחי ישראל, ועל הלוחמים שלנו בשטח, וזה שווה הכול".