מפקד קריית ההדרכה בראיון מיוחד

קשה שלא להתרשם, גם במבט חטוף, מתמונות ה"לפני" וה"אחרי" של קריית ההדרכה בנגב. תמונת ה"לפני" מציגה קרקע עצומה, כשהחול המדברי המשתקף ממנה לא מרמז על השינוי הגדול שעומדת לעבור הקרקע. על פניו לא מדובר בשטח שונה משטח אחר במאות הקילומטרים של הנגב.

רק תמונת ה"אחרי" מעידה על השינוי העצום שעבר המקום במשך שנים. החול והאבנים הפכו למספר מפלצות בטון פזורות על אלפי דונמים, אשר מאכלסות את בסיסי ההדרכה (בה"דים) של מקצועות החיילים העורפיים ותומכי הלחימה בצבא. עשרות אלפי חיילים כבר עברו בשערים האוטומטיים של הבסיס, והיד עוד נטויה: כ-80-70 אלף חיילים עומדים לפקוד את הבסיס בשנה הקרובה, במהלכה הם יוכשרו ויתפזרו בבסיסי צה"ל השונים ברחבי הארץ.

מי שעומד בראשות הבסיס הגדול ביותר בצה"ל הוא אל"ם אבי מוטולה, שמנהל מזה כשנה את שבעת הבה"דים במעונם החדש, ומנסה לפרוץ את גבולות החדשנות בכלל והחדשנות בלמידה ובהדרכה בפרט. "קריית ההדרכה חרתה על דגלה להיות חדשנית בלמידה. חלק חשוב מהחזון שלנו הוא להיות בחזית החדשנות בלמידה בצה"ל ובמדינת ישראל", מספר אל"ם מוטולה. "אנחנו משתמשים בכלים להדרכה שלא היו בעבר בצה"ל. שיטות וכלי הלמידה מאפשרים חוויית לימודים נעימה יותר; משתמשים בשפתו של החניך ומקצרים את משכי ההכשרה - כך חניך יוצא לשירות עם כלים טובים ובזמן קצר יותר".

האחראים על הטמעת השיטות החדשניות ופיתוחן הם אנשי מדור טכנולוגיות ייעודיות ללמידה (טי"ל). "האתגר הגדול הוא המפגש הבין דורי", הוא סבור, "מגיעים להכשרות חיילים מאוד אינטליגנטים, שמשתמשים כל הזמן בטלפונים חכמים ואנחנו רוצים להנגיש להם את החומר בצורה אחרת. זה לא מבטל את שיטת הלימוד הקלאסית, אבל בהחלט מוסיף לה".

אחת הטכנולוגיות שאל"ם מוטולה מצביע עליה ככזו שתיכנס לשימוש רחב בקריית ההדרכה היא המציאות המדומה (Virtual reality), באמצעותה יוכלו אנשי מדור טי"ל ליצור חוויות למידה שמדמות אירוע אמת בכלל ואירוע חירום בפרט. "הדבר הבא הוא הכשרה במציאות מדומה", מסביר אל"ם מוטולה. "בעיניי זה מצוין כיוון שזה מאפשר שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, וצורב בתודעת החניכים כל מיני תרחישים שלא נתקלים בהם בהכרח במהלך ההכשרה. במהלך השימוש בטכנולוגיה המשתמש חווה ומפעיל את כלל החושים שלנו. בימים אלו מתחיל יישום ראשוני של זה בבה"ד 20 (בית הספר למקצועות הטכנולוגיה והאחזקה – נ"ז)".

תחת קורת גג אחת

המעבר של שבעת בסיסי ההדרכה לבסיס משותף אחד ומתקדם מזמן קרקע פורייה לשיתופי פעולה בין החניכים ומפקדי הבה"דים השונים, שלא נעשו במקום מושבם הישן בבסיס צריפין שבמרכז הארץ. לדברי אל"ם מוטולה, מדריכים מכל הבה"דים עוברים את הכשרת ההדרכה שלהם, טרם ההכשרה המקצועית, תחת קורת גג אחת - בית הספר לפיקוד של קריית ההדרכה.

במהלך השיעורים נרקמים קשרים בין מדריכי הבה"דים השונים, דבר שיוצר שפה משותפת ושיתופי פעולה שלא נראו כמותם בעבר במקצועות הללו. כך, מש"קיות חינוך מתנסות בהעברת פעילויות על חיילי בה"ד 20, והמאבחנות הפסיכוטכניות יכולות לעשות את סבב הראיונות הראשון בשירותן עם חיילי בה"ד 6.

שיתופי הפעולה קיימים גם בהשלמות החייליות של הצוערים מקריית ההדרכה. לדבריו של אל"ם מוטולה, מושם דגש רב על יצירת קשר בין הצוערים בבסיסי ההדרכה השונים. אחת הדוגמאות לקשר כזה מצויה בעבודת הגמר של צוערי בית הספר לתקשוב, במהלכה נדרשים הצוערים לפתח פתרונות טכנולוגיים לבעיות שעולות בקרב חניכי הבה"דים האחרים בקריית ההדרכה.

"אחד הערכים שקריית ההדרכה הציבה הוא השילוביות בין הבה"דים וההכשרות השונות", מסביר אל"ם מוטולה. "מדובר בתפיסה שמאפשרת שילוב בין החניכים וההכשרות. צוערים מכל החילות לומדים בסביבה אחת בבית הספר לפיקוד, ואנחנו כל הזמן בוחנים אפשרויות נוספות לשיתוף פעולה של ההשלמות, בעיקר בתחומים שאינם מקצועיים, כמו פיתוח מנהיגות.

"במצב שבו אנחנו מפגישים את החניכים כבר בהכשרה ומכינים אותם להתמודדות עם התפקיד שלהם בשטח", הוא מסביר, "ההכשרה יותר ממוקדת ואפקטיבית. אלו דברים שקריית ההדרכה היא כר פורה בשבילם. מה שמרתק הוא שהחיבורים האלה הם לא הנחיות שבאות מחברי ההנהלה, אלא נוצרים לעתים מלמטה כלפי מעלה".

אחת הביקורות עימה מתמודדים מפקדי קריית ההדרכה היא התנאים הטובים שמקבלים החיילים - תנאים כמוהם לא יפגשו כמעט באף מקום אחר בצבא. אל"ם מוטולה מבטל את הביקורת הזו. לדבריו, כבר היום ניתן לראות ירידה באחוזי הנשר של חיילים במקצועות שנרכשים כיום בקריית ההדרכה, כתוצאה מעלייה במוטיבציה לשירות משמעותי בקרב החיילים שעברו שם את הכשרתם. כבר היום בקריית ההדרכה מדווחות פחות קבילות לנציב קבילות החיילים וכן פניות לגורמי בריאות הנפש הצבאיים.

"בפרמטרים האלה אנחנו רואים שהתשתיות המשופרות מאפשרות לנו מיצוי טוב יותר של החיילים, ואנחנו עושים את זה בצורה אפקטיבית יותר", מסביר אל"ם מוטולה, "חייל שהולך לישון בחדר מסודר, עם מקלחת טובה ולאחר שאכל ארוחה טעימה, מפנה את הקשב שלו ללמידה - ואם אנחנו רוצים לבחון את החיילים שלנו, נוציא אותם לסדרות שטח. אני חושב שתשתיות מכבדות וסביבת למידה טובה, הרבה יותר חשובות מהעובדה שחייל ישמור או יעשה תורנות מטבח".

"אנחנו מבינים היום כמה המפגש הראשוני עם הצבא משמעותי בעיצוב החייל לשירות משמעותי בצה"ל בכל הקשור למוטיבציה לשירות, להקניית ערכי רוח צה"ל ולחינוך", הוא משתף, "אנחנו יודעים שיש לנו אופציה להשפיע לטובה על כל שירותו של החייל, והאחריות שלנו היא לעשות את זה ובו-בזמן להקנות לו ידע מקצועי - ואת זה עושה קריית ההדרכה, אני מקווה שבאופן מיטבי".

מפריחים את השממה

המילה "חזון" חוזרת לא מעט במהלך השיחה עם אל"ם מוטולה. קשה שלא להשתמש במילה הזו כאשר אתה עומד בחזית אחת התוכניות העתיקות בתולדות המדינה, תוכנית שמתחילה בימי ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון ז"ל, עוברת דרך שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, ומגיעה עד ימינו כשהחזון קרם עור וגידים והפך למציאות. אחת מאבני היסוד של תוכנית מעבר צה"ל דרומה היא הקשר של חיילי צה"ל ומפקדיו עם סביבתם הדרומית - קשר עם הקהילות הדרומיות השונות, פיתוח עסקים באזור ואפילו חניכת מסלולי טיול בסביבת הבסיס.

אחד הפרויקטים המסבים גאווה רבה לאל"ם מוטולה הוא חניכת המרכז החינוכי להנחלת זכרון השואה והגבורה. המרכז, שנושא את השם "צלם האדם בצל המוות", מהווה מוקד הנחלת זכרון השואה בצה"ל. כבר היום, ארבעה חודשים בלבד לאחר שנחנך, ביקרו בו מעל 5,000 חיילים, רובם ככולם חיילים בקריית ההדרכה".

במרכז, שנבנה בשיתוף מלא עם 'יד ושם', מתבצעות הדרכות עם כלל חיילי קריית ההדרכה בנושא זיכרון השואה והגבורה, וגילויי צלם אנוש וקידוש השם בשואה". לדבריו, חיילים נוספים מהמרחב הדרומי יחלו לפקוד את המרכז, בנוסף לאזרחים המתגוררים בדרום ורוצים לעבור הדרכות חינוכיות בנושא.

"אנחנו רוצים להדק את הקשר עם הקהילה. מעבר צה"ל דרומה משרת מהלך לאומי גדול של פיתוח הנגב ושגשוגו, וזה אתגר משמעותי בפני עצמו", מספר אל"ם מוטולה. "הפעילות החינוכית שאנחנו עושים כוללת הכרה של הקהילות השונות באזור וסיורים שבהם חיילים מכירים את הנגב דרך הרגליים. חייל צריך להכיר את הסביבה הגאוגרפית ומאפייניה".

כמו כן, פעולה שתפסה תאוצה עם תחילת ההכשרות בקריית ההדרכה היא מתן קרדיטציה ונקודות ללימודים אקדמיים, המוכרת על ידי מוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ למי שסיים הכשרה בקריית ההדרכה. "הנושא הועצם ושופר בקריית ההדרכה", אומר אל"ם מוטולה. "לדוגמה, חיילים בוגרי קורס במשטרה הצבאית שיבחרו ללמוד קרימינולוגיה באוניברסיטה ייהנו כיום מנקודות זכות בלימודים גבוהים. המהלך נובע מכך שההכשרות איכותיות ביותר וחניך שלמד תחום מסוים בצבא, לא צריך ללמוד אותו שוב במסגרת האקדמיה".

בנוסף, רבים מעובדי התחזוקה ונותני השירותים בקריית ההדרכה הם אזרחים שמועסקים על ידי החברה האזרחית האחראית על תפעול הקריה. כפועל יוצא מכך, התווספו כ-500 מקומות עבודה בקריית ההדרכה שאת רבים מהם ממלאים עובדים של החברה הגרים במרחב הדרום. לצד זאת, היבט חשוב לא פחות הוא פריחת המפעלים והתשתיות בנגב שמביאה איתה קריית ההדרכה לדרום, כיוון שלתפעולה נדרשים משאבים רבים.

נושא לאומי נוסף שדובר עליו רבות כחלק מ"עליית צה"ל לנגב", כפי שמגדירים את המהלך במערכת הביטחון, הוא מעבר דרומה של מפקדי צה"ל המשרתים בדרום. על אף שקריית ההדרכה בתצורתה המלאה נכנסת רק לשנתה השנייה, אל"ם מוטולה מספר על עשרות קצינים ונגדים שכבר עברו להתגורר בדרום והנושא עתיד להתפתח בעתיד, עם הקמת קריית התקשוב וקריית המודיעין בדרום הארץ.

"זה תהליך שייקח כמה שנים", מבהיר אל"ם מוטולה. "יש מעטפת למשפחות שעוברות לדרום, הטבות כלכליות וליווי אישי לכל משפחה בהתאם למאפייניה. ככל שיעבור הזמן, אני מאמין שיותר אנשי קבע שמשרתים בדרום יעשו את המעבר".

כשהוא מסכם את תקופתו עד כה כמפקד קריית ההדרכה בשנה האחרונה, מספר אל"ם מוטולה על הגאווה שהתפקיד מביא איתו. "לקריית ההדרכה יש תרומה משמעותית למערך תומך הלחימה של צה"ל, וככל שיעבור הזמן נקצור את הפירות בהיקפים גדולים יותר ונזהה עוד הזדמנויות שלא זיהינו עד היום. אני גאה בהחלטה הלאומית להקים מקום כזה".

בנימה אישית מוסיף אל"ם מוטולה: "זה ללא ספק התפקיד המרתק ביותר שעשיתי עד עתה. במקום כמו קריית ההדרכה יש מפגש בין אנשי צבא לאזרחים, בין חזון הדרכתי לחזון לאומי, והחוכמה כמפקד היא לדעת לשלב בין הכול. הדרך לעשות זאת היא להבין מה הצרכים של כלל השותפים בקריית ההדרכה ובראשם הבה"דים. ככל שאנחנו מבינים טוב יותר שהחייל הוא במרכז העשייה, נוכל לממש את החזון שלנו בצורה טובה יותר".