מה אתם יודעים על חיל השריון? כנראה שלא מספיק. לקראת הגיוס הקרוב ביקשנו משלושה שריונרים מנוסים - מפקד בהכשרות, באימון ובקו - לספר לכם על העוצמה שחווים בפעם הראשונה בטנק, מה זו רעות אמיתית, ומה כל שריונר צריך לדעת
יעל הרשקו, נגה ברנדר, נעמה זלצמן, מערכת אתר צה"ל | 24.11.2017
"זה בדיוק מה שחיפשתי"
"אחרי לימודים בפנימייה הצבאית בחיפה, הרבה תפקידים בצה"ל פתוחים בפניך", מספר סגן אליה עומר, ששירת כמ"מ הכשרות בשיזפון, "וכשסיימתי שם, רציתי להגיע לשריון. חיפשתי סרטונים, ראיתי תמונות וידעתי שזה בדיוק מה שאני מחפש - חיל משפחתי, מקצועי וטכנולוגי. ראיתי חיל מלא עוצמה, וכשעמדתי על הטנק בפעם הראשונה הרגשתי בדיוק את זה".
סגן עומר, שהגיע מוכן ונלהב לגיוסו ידע מה מצפה לו, אך בכל זאת היו שני דברים שהפתיעו אותו: "לפני שהתגייסתי ידעתי שיש קשרים מיוחדים בשריון, ושמעתי הרבה על כך שזה חיל משפחתי, אבל רק כשהגעתי הבנתי את זה לעומק. הפלוגות, שלא כבשאר החילות, מורכבות מ-40-50 אנשים, ובטנק אנחנו נמצאים יחד שעות על גבי שעות. זה הוביל לדבר השני שהפתיע אותי לטובה, וזה החוסן המנטלי שרוכשים פה".
בתפקידו הכשיר סגן עומר את חיילי האימון המתקדם בשיזפון, והוא מספר כי זה המקום אליו רצה להגיע. החיילים עליהם פיקד סיימו תיכון רק כמה חודשים לפני כן, והיום הוא מלמד אותם להיות לוחמים - אלו שינצחו את המערכה הבאה. "לא סתם אומרים 'רעות שריונאית'", הוא מצהיר. "הם לומדים מהר מאוד להיות חברים אחד של השני, כי רק יחד נוכל לנצח. זה הייחוד שלנו, כל אחד צריך את כל שאר חברי הצוות שלו כדי להנחית מכה - ויחד ננחית אותה בעצמה הגבוהה ביותר".
לא אחת, כשהוא נשאל למה דווקא שריון, הוא נזכר באחת החוויות שעבר במהלך האימון המתקדם: "ערכנו תרגיל משותף עם פלס"ר 401, לוחמים מהנח"ל וגם עם יחידה מיוחדת. החבר'ה הוקפצו בחצות להתחיל את התרגיל, ואנחנו הצטרפנו אליהם שעות אחר כך, לקראת השעה ארבע לפנות בוקר. את הפער, שהיה גדול מאוד, צמצמנו תוך עשר דקות. הגענו, ירינו פגזים, ועשינו את עבודתנו מצוין. באותו רגע ראיתי את העוצמה הטכנולוגית האדירה שיש לנו. ביצענו את המשימה שלנו בצורה מדויקת וטובה. אותו מקרה חזר על עצמו גם בקורס קציני השריון, כשצוערים מכל שאר החטיבות והיחידות אמרו לנו הרבה פעמים בגילוי לב, 'וואלה, חבל שאני לא שריונר'".
למתגייסים הטריים מבקש סגן עומר להעביר מסר: "שריון זה המקום הטוב ביותר להגיע אליו. וכל אלו שמתגייסים לכאן יכולים להיות בטוחים שיש פה סגל שלם שמכן לתת את כל כולו כדי שהם יהיו הלוחמים הכי מקצועיים שאפשר. בואו בראש פתוח. תהיו מוכנים לספוג מהמפקדים - אנחנו כאן למענכם. אבל הכי חשוב - תתכוננו למצוא פה את החברים הכי טובים שלכם".
סגן אליה עומר
"כשהגעתי הבנתי שאני לא רוצה דבר אחר"
"האמת היא שכשהתגייסתי, לא הייתי בטוח לגבי שריון", מודה סגן אליסף פרבר, סמ"פ (סגן מפקד פלוגה) בגדוד 71 של חטיבה 188 ומסביר: "לא חשבתי שזה מספיק קרבי, מה שרבים חושבים בטעות. אבל כשהתחלתי את השירות, לא רציתי שום דבר אחר. התחלתי כנהג טנק, ורק אחרי שאתה נוהג בטנק בפעם הראשונה, אתה מבין את העוצמה של הכלי. בתקופת האימון המתקדם אפילו הייתי נהג של שני צוותים. זה היה קשה, אבל זה הפך אותי ליותר מקצועי".
בסוף המסלול, סגן פרבר, שכולם קוראים לו ספי, יצא לקורס מפקדים ומיד אחריו לקורס קציני שריון. היום, הוא משתתף עם המחלקה שלו באימון ומספר לנו על האינטנסיביות של החודשים האחרונים: "לא ישנים הרבה באימון, יש נהלי בוקר, תרגילים, טיפולים שגרתיים לטנק, נהלי קרב, תכנים מקצועיים, ובקיצור - מה אין".
"אנחנו משתדלים לדמות תרחישים קרובים למציאות ככל שניתן, כדי שלמערכה הבאה נגיע מוכנים. באימון הזה, לדוגמה, תרגלנו סיורים בכפרים בגזרה הצפונית, דימינו היכן יכולים להניח מטען, ואיפה אנחנו נתייצב ונעבור עם הטנק. וזה רק על קצה המזלג", הוא מפרט, "אנחנו עושים הכל כדי להכין את הלוחמים מבחינה פיזית ומקצועית, ואין ספק שעל החיילים שלי אני סומך במאת האחוזים, לגבי כל משימה אליה נידרש בעתיד".
למתגייסים החדשים מבקש סגן פרבר למסור שיחכו לרגע בו ירגישו את עוצמת האש. "רק אז תוכלו להבין לאן הגעתם, ומה הכוח שיש לכם בידיים", הוא אומר בהתרגשות, "אף פעם לא חשבתי על זה בקשר לשריון, כי אף פעם לא ידעתי איך טנק מרגיש בפעולה. היום, בכל אימון או גזרה אני מרגיש שאני לוקח את הטנק לרמה אחרת, כשאני רואה את היכולות שלו בכל מתווה. הגעתם לחיל חזק", הוא מסכם.
סגן אליסף פרבר
"יש קסם שאי אפשר להבין מבחוץ"
סגן דור בן שמחון בכלל התגייס לקורס טיס. אחרי ארבעה חודשים נפל מהקורס, ונשאל לגבי תפקיד אחר אותו ירצה למלא. "ביקשתי להגיע לשריון, ושובצתי בחטיבה 401. גם אחי הגדול שירת שם כקצין", הוא מספר בגאווה וממשיך: "והיום - גם אחי הקטן הוא קצין שריון. פה כבר לא הייתה לו ברירה", הוא מתבדח, "אחרת לא היינו מכניסים אותו הביתה".
הוא מתגורר בקיבוץ בית השיטה, ובקיבוץ, הוא אומר - כולם שריונרים. "תמיד ידעתי שחיל השריון הוא חיל מצוין, אבל רק כשהתגייסתי הבנתי שלהכיר את עולם השריון מבפנים זה אחרת לחלוטין", הוא מבהיר, "יש קסם שאי אפשר להבין מבחוץ. צריך להיכנס לתוך הטנק כדי להבין מה זה לחיות בצוות, להיות 24 שעות יחד במעין קופסת ברזל, שעצם ההימצאות בה יחד מחזק את האופי. הטנק זה הבית שלנו. אני יודע לזהות מי החבר שלידי רק מאיך נשמעת הנחירה שלו בלילה".
בניגוד למה שעלולים לחשוב בטעות, אומר סגן בן שמחון, שתפס כמה קווים בחייו, התעסוקה מורכבת גם מפעילות משולבת עם טנקים, וגם מפעילות רגלית: "אני חושב שהיתרון שלנו כלוחמי שריון שמבצעים תעסוקה, הוא הערך המוסף שיש חוץ מהפעילות הרגלית השגרתית - וזה הטנק, אנחנו אלו שמסתערים קדימה במצבי אמת".
כשמזכירים את הבית ושואלים על היציאות, הוא מחייך: "אני יודע שכולם חושבים שהיציאות שלנו הביתה נוראיות. אבל האמת שזה לא נכון. אחרי הכל, כל לוחם נשאר שבתות בבסיס. זו העבודה שלנו. כולם אצלנו ברבאק, להוטים להיות פה לבצע את המשימות, וזה אחד הדברים שכיף לראות. את הנכונות והכוחות העצומים של הלוחמים".
את השיחה שלנו סגן בן שמחון צריך לסיים כי הוא יוצא לאימון גופני עם החיילים, "אנחנו מתאמנים פה בלי הפסקה", הוא מסביר, "חייבים להישאר בכושר, לתפוס כוננות כמו שצריך". למתגייסים החדשים של חיל השריון הוא מבקש למסור הרבה בהצלחה ושלא יפחדו ללכלך את הידיים בגריז: "זה יורד בקלות, אבל הגאווה של השריונרים תמיד נשארת".
