חטיבה 7, עוצבת "סער מגולן", היא חטיבת השריון הוותיקה ביותר בצה"ל והוקמה עם ייסודו, ב-16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה. מאז הקמתה, החטיבה השתתפה בכל מלחמות ישראל ונוטלת חלק גם בפעילות השוטפת של צה"ל כיום.

חטיבה 7 היא אחת משלוש חטיבות השריון הסדירות בצה"ל שיחדיו נחשבות לגורם מכריע בשדה הקרב.
סמלים רבים מרכיבים את המספר 7 בתג היחידה, ולכל אחד מהם משמעות ייחודית: צבעי הדגל בסמל מסמנים את צבעי הלאום של עם ישראל; מגן הדוד מסמל את ניצולי השואה שלחמו בחטיבה בתש"ח; החץ האדום הוא חלק מהספרה 7 ומסמל את דרך בורמה, שפריצתה על ידי החטיבה אפשרה את הסרת המצור מירושלים, הרומח מסמל את כוחות החי"ר שהיו בחטיבה בתקופת מלחמת השחרור והברק מסמל את גדוד השריון הפורץ. הצלבת הברק והרומח מסמלים, אם כן, את שיתוף הפעולה בין החי"ר והשריון.

חטיבה 7 נמצאת תחת אוגדה 36. בסיס האם של חטיבה 7 הוא בסיס "קצביה" שנמצא ברמת הגולן. תחת החטיבה יש שלושה גדודי שריון: גדוד 75 (רומח), גדוד 77 (עוז) וגדוד 82 (געש). בנוסף, יש בחטיבה גם את גדוד ההנדסה גדוד 603 (להב) ופלס"ר 7, פלוגת הסיור המיתולוגית.

לוחמי החטיבה עוברים כל כמה חודשים תקופת אימונים אינטנסיבית בה הם מתכוננים למצבי חירום ומתאמנים באמצעות האמל"ח שברשותם לתרחישים השונים. לאחר מכן, הם עוברים לתעסוקה מבצעית בגזרות השונות. במהלך התעסוקה המבצעית גדודי החטיבה פרוסים לאורך כל הארץ ומגנים על הגבולות השונים. בחלק מהקווים הלוחמים אף יורדים מהטנקים לתקופה ממושכת ומבצעים תעסוקה מבצעית כמו חיילי החי"ר בדיוק.

מאז שנת 2014 מצוידים גדודי השריון של חטיבה 7 בטנקי מרכבה סימן 4, הטנקים המתקדמים בעולם, המתאפיינים בשרידות יוצאת דופן, עוצמת אש וניידות בין היתר בזכות מערכת "מעיל רוח".

לחטיבה 7 יש היסטוריה מפוארת של קרבות ולחימות שהכריעה בהם וקבעה את מעמד השריון בשדה הקרב המודרני:

מלחמת העצמאות - חטיבה 7 הוקמה במהלך מלחמת העצמאות כעתודה מטכ"לית. מפקד החטיבה היה תחילה שלמה שמיר, עליו הוטלה המשימה להקימהּ בתוך שבוע בזמן המלחמה. היא הצליחה לפרוץ את דרך בורמה ובכך אפשרה את פריצת המצור על ירושלים.

מלחמת סיני - במלחמת סיני החטיבה הייתה בפיקודו של אל"ם אורי בן ארי. החטיבה ניהלה קרבות באזור מתחם אבו עגילה שבסיני. קרבות אלה שינו את התפיסה לגבי השריון בצה"ל והפכו אותו מחיל מסייע לחיל המכריע בכוחות היבשה. פלוגה א' מגדוד 82 בפיקודו של בריל קיבלה צל"ש על לחימתה בקרב סכר הרואיפה.

מלחמת ששת הימים - במלחמת ששת הימים החטיבה הייתה בפיקודו של אל"ם שמואל גונן. פלס"ר 7 השתתפה בקרב רפיח וסייעה לחטיבת השריון, פעילות שעליה קיבלה תשעה צל"שים יחידתיים. החטיבה פרצה דרך רצועת עזה, בציר חאן יונס-רפיח, אל סיני ולאחר כיבוש צומת רפיח המשיכה החטיבה מערבה, הבקיעה את מערך שיח' זוויד ומעבר הג'יראדי ובלילה התייצבו כוחות החטיבה במבואות אל עריש שבסיני. קרב זה הביא את הניצחון לחטיבה ומוכר עד היום כהצלחה גדולה. בתום המלחמה נאם מפקד החטיבה אל"ם שמואל גונן במסדר חטיבתי ואמר "אל המוות הישרנו מבט- והוא השפיל את עיניו".

מלחמת יום כיפור - במלחמת יום הכיפורים לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם אביגדור בן גל, באחד מקרבות הבלימה המרכזיים - קרב עמק הבכא. גדוד 77, בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני היה בגזרה הצפונית של רמת הגולן והצליח לעצור את ההסתערות הסורית. במקביל ניהל גדוד 82 קרבות בגזרה הדרומית של הרמה.

מלחמת לבנון הראשונה - ב6 ביוני 1982 פרצה מלחמת שלום הגליל. החטיבה נכנסה לשטח לבנון דרך השער "טוליפ" יום לאחר תחילת הלחימה. החטיבה נעה צפונה והובילה את האוגדה לכיבוש הכפרים עין עטא ובית להיא. עיקר הלחימה בשלב זה היה נגד המחבלים ששהו בשטח. הלחימה אל מול השריון הסורי החלה בבית להיא, ובהתקדמות איטית תוך התמודדות עם קשיי הקרקע, מקבצי מוקשים ופיצוץ הגשר על הציר- התקדמה החטיבה תוך כדי שכלי טיס סורים מנסים לפגוע בגדודים. כך החטיבה כבשה את המרחב שבין בכיפא עד כפר קוק.

מלחמת לבנון השנייה - חטיבה 7 הייתה בפיקודו של אל"ם אמנון אשל. החטיבה, בעזרת יחידות שסופחו אליה קיבלה אחריות בתחילה על מרחב החוף, ובתוך כך ביצעה משימות של השמדת מוצבי חזבאללה במרחב, וכן חישוף שטחים מיוערים להכנת השטח ללחימה. כ-20 מלוחמי החטיבה זכו לעיטורים במלחמה על הפגנת אומץ לב, גבורה, מקצועיות ומצוינות לאורך המלחמה.

מבצע צוק איתן – במהלך המבצע איתר צק"ח 7 וטיפל בשתי מנהרות התקפיות, לצד מספר מנהרות מגנניות בגזרתו. כוחות החטיבה איתרו והשמידו 45 פירים מסוגים שונים. הצק"ח הרג 83 מחבלים ו-10 שבויים הוצאו לחקירה ע"י חוקרים שבויים.