שתף באמצעות

הם יעשו הכול כדי לשמור על קשר: בין השתלטות על כפר עוין לתמרונים משולבים, הקצינים העתידיים מאגף המודיעין (אמ"ן) ומזרוע היבשה (מז"י) זקוקים אלו לאלו. אך ללא החוליה המקשרת, קציני הקשר הגדודיים (קשר"גים) שמצטרפים לראשונה לתרגיל, הם יתקשו לצלוח את המשימה. כתבנו הצטרף אליהם וחזר עם הצצה לעוצמה המשולשת

אלון תשובה, מערכת אתר צה"ל | 22.01.18


כשהצוערים מקורס קציני תותחנים ומקורס קציני מודיעין (קמ"נים) גדודיים נפגשו כדי לקיים את התרגיל המשותף, הסתבר שהוא שונה מבעבר. מפקדי ההשלמות לקצונה החליטו לקחת את האימון צעד אחד קדימה, ולשלב בו לראשונה גם את צוערי אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר).

"לפני ארבעה חודשים ערכנו תרגיל משותף של גורמי האש והאיסוף בזרוע היבשה, והרגשנו שמשהו חסר בו", מספר רס"ן ע', מפקד ההשלמה לקצונה של הקמ"נים הגדודיים, "החוליה החסרה הייתה הקשר"ג (קצין קשר גדודי), שיש לו חלק הכרחי בתמרון הכוחות בשטח. מיד יצרתי קשר עם גורמים בהשלמה לקצונה באגף התקשוב וקידמנו את המהלך".

"קצין מודיעין צריך את השותפים שלו על מנת לבצע תהליכים שלמים, שכוללים ניתוח מודיעיני של האויב והשטח", מסביר רס"ן ע', "רק באמצעות שיתוף הפעולה, שאותו מאפשר הקשר"ג, עם גורמי התצפית, האיסוף, השליטה והבקרה - הוא יוכל לספק המלצה מגובשת למפקד בשטח".

רגע האמת

התרגיל נמשך שבוע וכולל תרחישים במתווה הצפוני ובגזרה הדרומית. בצפון, ההררי והמיוער, מתאמנים הכוחות על שיתוף הפעולה ביניהם בשטח פתוח, ואילו במתקן ללוחמה אורבנית בצאלים, הם מדמים לוחמה בשטח בנוי ובסביבה מדברית.

את רס"ן אור שהין, מפקד ההשלמה האחודה בבית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסב"ר, הספקתי לתפוס לשיחה בשעת המעבר בין הגזרות: "בחלק הראשון, בצפון, תרגלנו פשיטה של הכוחות על כפר עוין, תנועה מבצעית שכללה מספר תקיפות ותמרונים משולבים. במתווה הדרומי לוחות הזמנים צפופים יותר, כך שכבר מחר בלילה צוותי התצפית, 'הממסר' ו'רוכב שמיים', יתחילו לבצע את מה שתוכנן בנוהל הקרב".

צוותי "הממסר", עליהם מפקד רס"ן שהין, מפעילים מערכות שמגדילות את טווח הקשר בין הכוחות. מדובר בכוח רגלי שיודע לחבר את התקשורת בין שתי נקודות שהקשר ביניהן בעייתי. "הקמנו מנהלת שרחוקה מהכוחות הפועלים בשטח, ושולטת על התקשורת במרחב", הוא הסביר, "התפקיד שלה הוא להעביר 'פרפריות' (הזרמות שונות של מידע מודיעיני) ולייצר שיח מיטבי בין 'רוכב שמיים' לחפ"ק (חדר פיקוד פנימי) של המג"ד ולצוותי התצפית שבשטח".

מפקד ההשלמה של אגף התקשוב הבהיר שצועריו השלימו את עיקר עבודתם בשלב נוהל הקרב (התכנונים): "הם השקיעו מאמץ רב כדי שהתקשורת בין הכוחות תהיה מיטבית. לפני ש'הקרב' מתחיל, קצין הקשר הגדודי כבר השלים 80% מהעבודה שלו. ברגע האמת, כולם הופתעו מאיכות העברת המסרים". 

בשל האופי השונה של שתי הגזרות, האתגרים שהוצבו בפני הקצינים העתידיים היו שונים מהותית. "בשטח בנוי, יצירת הקשר כשלעצמה היא אתגר משמעותי", ציין רס"ן שהין, "לא תמיד קל ליצור תקשורת דרך מבנים, אך אין ספק שלצוערי אגף התקשוב יש כל מה שדרוש כדי לעמוד במשימה".

סגירת "מעגל האש"

בשבוע התרגילים משתתפים גם כוחות מגמת "הפעלת האש", מההשלמה לקצונה של חיל התותחנים. "אנשי יחידת 'רוכב שמיים' אחראים לאסוף מידע מהשטח ולבצע 'סגירת מעגל אש'", אומר סגן פבל טומשין, סגן מפקד סוללת "הפעלת האש", "בתהליך זה, הכוחות בשטח מקבלים מידע מודיעיני על מטרה, מזהים אותה ובוחרים את אמצעי הלחימה המתאים. אחר כך, הם תוקפים את המטרה ומוודאים שהושמדה".

"חוץ מ'רוכב שמיים' לוקחים חלק בתרגיל גם קציני השיתוף הארטילרי (קש"א)", הוא מוסיף, "הם אמונים על הפעלת האש ברמה הגדודית - מסוללות, דרך מרגמות ועד נשק מדויק ששייך ליחידות המסווגות. הקש"א מרכז את הליך תכנון הפגיעה במטרות, ואף יכול להמליץ למג"ד לתקוף מטרה מסוימת באמצעות מטוס קרב".

אבל תפקידו של קצין השיתוף הארטילרי בתרגיל לא עוצר כאן. "כוחות 'רוכב שמיים' והקש"א עובדים יחד כדי לכוון את הסוללה למטרה בצורה המדויקת ביותר", מספר סגן טומשין, "אחרי שהסוללה מבצעת ירי, 'רוכב שמיים' מעביר את נתוני הפגיעה לקש"א - ש'מאפס' את הסוללה בהתאם לממוצע הפגיעות".

סגן טומשין מחדד שכוחות התותחנים לא יכולים לסגור את מעגל האש לבדם: "קצין המודיעין מרכז את כל המידע שנאסף על ידי 'רוכב שמיים', ובשיח מול הקש"א והמג"ד הם יכולים לבצע את 'סגירת המעגל', כלומר לזהות מטרה, לבחור אמצעי תקיפה מתאים ולהפעיל אש".

להתמודד עם חוסר ודאות

באימון, הוא מספר, מתרגלים הצוערים למעשה שני תרחישים שונים של הפעלת אש: זה שמתוכנן מראש (כאשר קיימת תוכנית סדורה להפעלת אש), וזה שלא תוכנן: "אנחנו יכולים להבין בזמן אמת שיש צורך להפעיל אש במקום שלא תכננו מראש, מתוך מצוקה פתאומית או מידע מודיעיני חדש על האויב. במקרה כזה, אנחנו מקיימים הערכת מצב גדודית מהירה, מקבלים החלטות ומתאימים את החימוש למטרה. אחרי שנתקוף, כמובן נוודא את הפגיעה ו'נסגור מעגל אש'".

כדי למנוע כמה שיותר אירועים של חוסר ודאות בשדה הקרב, כוחות המודיעין מפעילים אמצעים מתקדמים לגיבוש תמונת מצב שלמה. "לקצין המודיעין הגדודי יש הרבה מאוד פריטי מידע, בעיקר בזכות אמצעי שליטה ובקרה כמו 'צי"ד' ו'צבא היבשה הדיגיטלי'", קובע מפקד ההשלמה של הקמ"נים הגדודיים. "היכולות החדשות מאפשרות לו להיחשף להרבה יותר תכנים מודיעיניים מבעבר, ולספק למג"ד המלצות מודיעיניות קריטיות כמו שינוי ציר תנועה, או הפעלת אש על מנת לנטרל איום לפני שהכוחות מגיעים אליו".

"בתרגיל הזה אנחנו נותנים לצוערים לחוש לראשונה איך זה לעבוד בסביבה מבצעית שלמה, ולהביא לידי ביטוי את ההמלצות שלהם בשטח", הוא ממשיך, "הם כבר לא רק בתוך סביבה הומוגנית, בינם לבין עצמם, אלא עם כל הגורמים עמם ישתפו פעולה בגדוד".

"היה לנו מאוד חשוב להיכנס לעולם הזה", מדגיש מפקד ההשלמה לקצונה של אגף התקשוב, "תרומת התרגיל לצוערים שלנו גדולה לאין שיעור. ברגע שאתה מאפשר להם לראות את התהליכים שהם יצטרכו לייצר בתפקיד, הם מבינים מה נדרש מהם".

"על ידי החיבור בין שלוש ההשלמות מקבלים את התוצר השלם והעוצמתי, שאנחנו, מפקדי ההשלמות, מכנים שת"פ אמ"ת", מסכם רס"ן שהין, "אנחנו באמת מאמינים שעם ההצטרפות שלנו לתרגיל חיזקנו את הקשר בין האש למודיעין, והפכנו את השלם לטוב יותר".

אולי יעניין אתכם גם:

עקבו אחרינו