שתף באמצעות

אפילו שנים לאחר שגזרו את החוגר, או לפני שבכלל ידעו מה זה בקו"ם, משתמשים ישראלים רבים במילים שמקורן  בצבא. יצאנו לבדוק את הסיפורים מאחורי ראשי התיבות והביטויים הצה"ליים המוכרים ביותר

טלי סטמבולצ'יק, מערכת אתר צה"ל

כדי להבין איך הפכה השפה הצבאית לנפוצה כל כך בדיבור היומיומי שלנו, צריכים לחזור עשרות שנים אחורה - למאה הקודמת.

"לצה"ל יש מקום מרכזי בחברה הישראלית", מסביר הבלשן ד"ר ראובן (רוביק) רוזנטל. "למרות שחלק גדול מהמושגים הצבאיים נוצרו 'יש מאין' עם קום המדינה, ישנם ביטויים שנשארו מתקופת כוחות המגן שהיו לפני מלחמת השחרור, ואפילו מתקופת המנדט הבריטי, כמו המילה "אפטר" - קיצור של after duty, חופשת ערב לאחר משימה", הוא מספר.

"התרומה של צה"ל לשפה העברית ולהעשרתה היא עצומה", מסכימה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית. "המינוח הצבאי הוא עברי למהדרין. לכל חלק הכי קטן ברובה, למשל, יש שם עברי. הכנסת המינוח התקני הפכה לחלק בלתי נפרד מהשפה הכללית, כיוון שבמהרה נעשה במונחים הללו שימוש גם בהקשרים שכלל אינם צבאיים".

לדבריה, היתרון הגדול של המונחים הצבאיים הוא שהם נכנסו תחילה בפקודה, נקלטו במהירות, הופצו והושרשו בקרב אוכלוסיות רבות בישראל, ששירתו בצה"ל. "בחלק מהמקרים", היא מוסיפה, "מדובר על מילים חדשות לגמרי שמקורן בצה"ל – כמו למשל
טיל, דאון, מטווח, כינון, דבוקה ופגז, וישנן מילים אחרות שקיבלו משמעות ספציפית חדשה – כמו למשל: מוקש, גיס וחיל".

אחד המאפיינים הבולטים ביותר בשפה הצבאית הוא השימוש בראשי תיבות ובקיצורים. "בכל הצבאות יש שימוש נרחב בראשי תיבות מכיוון שהצבא הוא ארגון שנועד למלא משימות בתנאי לחץ, ולכן חותרים לקצר את השפה", מסביר ד"ר רוזנטל. "מצד אחד יש צורך בשפה מקצועית משותפת, שדורשת דיוק ושימוש במונחים ארוכים. מצד שני, יש צורך שימושי - יעילות - ולכן אנחנו מקצרים אותם. כך תותח ללא רתע הופך לתול"ר, ותקשורת, שליטה ובקרה לתקשוב"', מוסיפה רונית.

 

אז מאיפה מגיעה המילה רעל, איך מבטאים "הנפצה" ומה זה בעצם קדר? ביקשנו מד"ר רוזנטל לעשות לנו סדר בכמה ביטויים צה"ליים בולטים:

1. קדר = קורס מיוחד שמכשיר קצינים או חיילים לתפקידים מיוחדים (מצרפתית). בצבא, המושג נכנס במשמעות של עבודת אימונים קשה. מכיוון שהמילה לא מוכרת המציאו לה ראשי תיבות – קליטה דרך הרגליים.

2. רעל = תשוקה להילחם. המילה היא עיוות של ראשי התיבות רה"ל – רוח הלחימה.

3. רבק = קיצור של הביטוי תיזהר מאלוהיך בערבית. זו הייתה צורת דיבור מאוד נפוצה, והמילה נכנסה לסלנג הצבאי לפני כעשור כביטוי נרדף לרעל, רצון להילחם. מאוחר יותר הפכו את המילה לראשי התיבות ראש בקיר.

4. להתעפ"ץ = להירדם; עייפות צבאית.

5. צ'ונגייה = הפס הצבעוני שמעטר את כותפות הקורסיסטים והטירונים. מקור המילה הוא "צ'ונג" - אחד מהכינויים הרבים לחייל צעיר בצה"ל. ומה מקור המילה הזו? ככל הנראה במילה האנגלית young.

6. להנפיץ = להפיץ שמועה לא בדוקה. אגב, לפי כללי הדקדוק, יש להגות את המילה עם דגש בפ' - להנפִּיץ.

 

בנוסף, מספר ד"ר רוזנטל, ישנם משפטים רבים שמקורם בשירות ובהווי בצה"ל: "קשה יש רק בלחם", ו"אמור זה שם של דג" הם די אופייניים, אבל האם ידעתם שגם "להעלות את הסעיף" מקורו בצבא, והמשמעות - הרגיז כל כך שגרם להעלאת הסעיף הנפשי בפרופיל. 

כך גם מקורו של התירוץ המוכר "אכלו לי-שתו לי" הוא במסדר מימיות בטירונות - חייל שנתפס עם מימיה לא מלאה ימהר לתרץ בכך שחבריו ששתו ממנה.

אז בפעם הבאה שתצאו חמשו"ש, תוציאו את השושנה מהמכלול בעת פריקת הנשק, או תתעפ"צו- זכרו, הכל תוצרת הארץ. ולא, זו לא הנפָּצה.

אולי יעניין אתכם גם:

עקבו אחרינו