סמג"דית החי"ר הראשונה בצה"ל מסכמת תפקיד בריאיון מיוחד

היא התחילה את דרכה בכלל כתצפיתנית, השתחררה וחזרה לצה"ל כדי להגשים חלום ולצאת לקצונה. כעת, כשהיא מסיימת תפקיד כסמג"דית החי"ר הראשונה, תפסנו את רס"ן דנה בן עזרא לשיחה על הקמת גדוד "לביאי הבקעה", חשיבות מערך הגנת הגבולות, נשים בתפקידי לוחמה והיעד הבא שהיא מסמנת לעצמה

25.07.18
כרמל ליבמן, מערכת אתר צה"ל

את רס"ן דנה בן עזרא, שזה עתה סיימה תפקיד כסמג"דית החי"ר הראשונה בצה"ל, אני תופס לשיחה ברביעי בבוקר ומיד מתעניין איך החופשה. "קצרה, אבל טובה", היא עונה, ומוסיפה בחיוך: "בכל זאת רביעי היום, ואני על אזרחי בבית". אני מבקש ממנה להיזכר כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שזה קרה - היא צוחקת וממהרת להשיב: "הרבה זמן".

ככה זה, כשהיא נושאת באחריות אישית ללא פחות מ-450 לוחמים ולוחמות בגדוד לביאי הבקעה, שעד לפני כשנה כלל לא היה קיים. "זו הייתה זכות אדירה להוביל יחד עם המג"ד שלי, סא"ל ניר דופט, את ההקמה ולבנות הכל מאפס", אומרת בגאווה רס"ן בן עזרא, "כולם עד אחרון הלוחמים היו שותפים מלאים. יצרנו לכידות בגדוד, עיצבנו זהות ותרבות ארגונית וגיבשנו רוח לחימה יוצאת דופן".

מהר מאוד נדרשו בגדוד הצעיר, שנטל את משימת ההגנה על מרחב דרום בקעת הירדן ויריחו, להביא לידי ביטוי את אותה רוח לחימה בשורת פעולות מבצעיות, שכללו מארבים, פעילויות בט"ש, שלל מעצרים והתמודדות עם הפרות הסדר ביריחו.

"גדודים חדשים עלולים לעשות המון טעויות בתחילת הדרך", משתפת רס"ן בן עזרא. "הגדוד שלנו הצליח להתמודד עם הפער הזה בצורה ראויה לציון, תוך למידה מאירוע לאירוע ועם המון שיקול דעת והתנהלות נכונה של המפקדים והלוחמים".

כשאני מבקש מהסמג"דית היוצאת להכניס אותי לרגע לאירוע מבצעי משמעותי מהשנה האחרונה, היא מסבירה שיש לא מעט דוגמאות, חלק גדול מהן לא פורסם, אבל בעיניה זה לא הסיפור של הגדוד: "מה שעושה את 'לביאי הבקעה' זה האחריות והשליחות היום יומית. דווקא בשגרה המעצבנת והקשה, בעומס חום שאי אפשר לתאר, פעם אחר פעם, אנחנו מבצעים מעצרים, קפיצות לגדר בעקבות זיהוי בתצפית, סיורים ובידוקים במעברים, ובכל זאת מצליחים להישאר ערניים דרוכים ורציניים, ומבינים את גודל האחריות".

פתיחת הגדוד הייתה חלק מהמהלך הרחב להקמת מערך הגנת הגבולות, שהחליף את הכוחות המתחלפים בחלק מגזרות הגבול של מדינת ישראל. רס"ן בן עזרא משוכנעת כי הגדודים הללו מהווים יתרון מבצעי אדיר. "אני יודעת להגיד אם הפרת סדר תשתולל או תירגע, לא כי אני מומחית בהפרות סדר, אלא כי אני מכירה מעולה את הגזרה ואת הנפשות הפועלות", מתארת רס"ן בן עזרא. "זה כמו שאם נלך בשכונה שלך אתה תדע להגיד לי שאירוע מסוים הוא חריג, כשאני לא הייתי מבינה בחיים שהוא כזה - לא משנה כמה טובה או לוחמת מהוללת אני אהיה. זה אחד היתרונות הגדולים שלנו".

לצד היתרונות המבצעיים, עורר המהלך דיון ציבורי בסוגיית שילוב נשים בלוחמה ובתפקידי מפתח כקצינות חי"ר. "זה לא עניין של שילוב נשים", מצהירה רס"ן בן עזרא בלי להסס לרגע. "המטרה היא שהאנשים הכי טובים יהיו במקומות הנכונים, ללא קשר למין ולמגדר - אלא בהתאם ליכולות. מדובר במציאות שבה מציבים רף גבוה ושומרים בדיוק על הסטנדרטים שצה"ל הציב ללוחמים. מי שחושב שבהפרת סדר אלימה הלוחמות מאחור והלוחמים מסתערים קדימה, אני מזמינה אותו לגדוד, לראות איך כולם עומדים בשורה הראשונה ומבצעים את המשימה".

"זו תוצאה של תהליך מוסדר ואחראי", ממשיכה רס"ן בן עזרא. "כמו עם מפקדות הטנק החדשות, זה התחיל בפיילוט בו ראינו שנשים, בתהליך סדור, הצליחו לבצע את התפקיד מבחינה פיזית ומנטלית בצורה מעולה. אין מקום להשוואה בין לוחמי גולני ללוחמי הגנת גבולות, התרחיש האופרטיבי שלהם שונה, ומשם נגזרות דרישות שונות, הכשרה שונה ואנשים שונים".

את דרכה הצבאית התחילה רס"ן בן עזרא לפני כ-15 שנה בכלל כתצפיתנית. כשרצתה להגשים את חלום הילדות שלה ולצאת לקצונה, היא נתקלה בסירוב מסיבות רפואיות ובחרה לצאת לפקד על תצפיתניות בהכשרה. רס"ן בן עזרא השתחררה, אך לא ויתרה על החלום, ובשנת 2006 שמעה מחבר על תקן שמתפנה, שבה לצבא ויצאה לקורס קצינים.

כקצינה צעירה שירתה כסמ"פ בהכשרות בבית הספר לאיסוף קרבי. אחר כך מונתה למ"פ לוחמות והשתתפה בהקמת גדוד האיסוף "איתם", המגן על גבולה הדרומי של ישראל. לבסוף, רס"ן בן עזרא עברה מעולם האיסוף לעולם החי"ר.

"אם היית אומר לי כשהתגייסתי שתוך 10 או 12 שנים יהיו לוחמות חי"ר", משתפת סמג"דית החי"ר הראשונה. "הייתי אומרת לך שאתה לא מחובר למציאות. יש התקדמות אדירה בצה"ל. אני תמיד הרגשתי שהשיח לגבי הקידום שלי הוא ענייני. אבל צריך לזכור שאלו תהליכים שלוקחים זמן, ובמסגרתם מבררים מה לוחמות ולוחמים יכולים וצריכים להיות מסוגלים לעשות, כך שלא נפגע באנשים שלנו".

סיום התפקיד ממש לא מסמן את סיום השירות בעבור רס"ן בן עזרא. בימים אלו, היא מתחילה הכשרה במכללה לפיקוד ומטה, ושואפת להתמנות לאחר מכן למג"דית חי"ר. "לפקד זה הדבר הכי מדהים וטוטאלי שיכול להיות", היא אומרת בעיניים בורקות. "אני שם בשביל החיילים שלי גם במצבי קיצון, ולא משנה מה הם יעשו, כדי לעזור להם ולהכווין אותם. מפקדים אף פעם לא מפסיקים להיות מפקדים ולדאוג לחיילים, לא בבית ולא אחרי שמסיימים תפקיד, אני עוד בקשר עם החיילות שלי מ-2004. ככל שזה תלוי בי לא אוותר על הזכות לפקד".

פרט להכשרה החיונית, "תופעת לוואי חיובית" של קורס פו"ם, לדבריה, היא ההזדמנות לשנות קצת את הנוף: "בתור מי שגדלה 18 שנה ממש על הים בעכו, אני מתכוונת לפקוד אותו הרבה, ולהיות יותר עם המשפחה".

את הריאיון בוחרת רס"ן בן עזרא לסיים במסר אישי ללוחמים וללוחמות שלה: "אתם עושים עבודה נהדרת יום יום ומקיימים את המשימה שלשמה אנחנו כאן. תתרכזו בעבודה שלכם ותוסיפו לעשות אותה ברצינות ובמקצועיות כמו שצריך - אל תתנו לדברים מבחוץ לערער אתכם. תמשיכו לשמור על מדינת ישראל".