בחזרה לסיפור מאחורי המחשב הראשון בצה"ל

קשה לנו לדמיין את החיים בלי מחשבים - בחיי היום יום שלנו, ובעיקר בצבא, אבל בעבר התמונה הייתה שונה לגמרי. אז מה קרה ברגעים בהם "גויס" המחשב לשורות הצבא? חזרנו במנהרת הזמן עם מפקד ממר"ם ואחד מוותיקי היחידה, שסיפרו איך נראית מהפכה טכנולוגית ב-1961, ומה השתנה מאז ועד היום

23.01.20
סהר כהן, יואב שפין ועמית מלמד, מערכת אתר צה"ל

מתוך גיליון במחנה, 2001: 

ביולי 1961, הזמין ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, האלוף יצחק רבין, את עורכי העיתונים החשובים בישראל למסיבת עיתונאים בבסיס השלישות ברמת גן. האירוע: הצגת הפלא השמיני, המחשב הראשון של צה"ל, ששכן באולם ענק בבסיס, במרכז המחשבים החדש של צה"ל - ממר"ם.

מי לא הוזמן למסיבה? אורי אבנרי, פעיל השמאל ועורך השבועון "העולם הזה", לא זכה להיות בין המוזמנים, שכן האלוף רבין ז"ל החליט לנקום בו, ומעשה שהיה כך היה.


עד רכישת המחשב הצה"לי, פעל בארץ מחשב אחד, "ויצאק" שמו, שהיה בבעלות מכון וייצמן (ויצא"ק - ראשי תיבות של ELECTRONIC CALCULATOR WEIZMANNׂ). בצה"ל נזקקו אנשי אמ"ן ורפא"ל לשירותי המחשב, אלה לצורכי המודיעין ואלה לצורכי פיתוח הנשק. בהיעדר אלטרנטיבה, נאלצו לנסוע מדי לילה למכון וייצמן ולבקש מאנשי המכון רשות להשתמש בשירותיו, כאשר רפא"ל ואמ"ן נאלצים להתחלק בשעות החסד המועטות שניתנו להם. 

סבלנותם של שני הגופים פקעה והם החלו לדרוש רכישת מחשב בעבור צה"ל ומערכת הביטחון. בעקבות הקריאות הללו, הרמטכ"ל חיים לסקוב וסגנו צבי צור העמידו בראש הוועדה לפיתוח ממ"ס (מרכז מיכון וסטטיסטיקה), את אל"ם רחבעם (גנדי) זאבי והורו לו לבדוק את הצרכים המבצעיים (אמ"ן ורפא"ל) והמנהלתיים (אכ"א - מחשוב המשכורת, מצאי כוח האדם) של צה"ל במחשב.

"ממ"ס היה הגוף שקדם לממר"ם ובו השתמשו במכונות מיכון ידניות של חברת IBM, ועסקו בו בחישובים", מבארת עמירה שחר, שסיימה בימים אלה מחקר בין שנתיים וחצי על תולדות ממר"ם, "אלו היו מכונות ממוכנות, אבל לא ממוחשבות". בתום הבדיקות, הוועדה הממונה קבעה כי יש צורך להקים מרכז מחשבים בצה"ל, מהו סוג מחשב הרצוי ומהן העלויות המתבקשות. שחר: "בהתאם להחלטת הוועדה, עוד קודם לרכישת המחשב, הוקם הממר"ם - מרכז מחשבים ורישום ממוכן (לימים שונתה משמעות השם לזה הנוכחי וכיום הוא מייצג מרכז מחשבים ורשתות תקשורת נתונים)".

בסוף חודש יוני 1959 מונתה ועדת מומחים ומהנדסים מטעם אג"ם ומשרד הביטחון שיצאה לארצות הברית ולאירופה במטרה לחפש מחשב. הפעילות רוכזה על ידי אג"ם אך המימון לרכישת המחשב הועבר ממשרד הביטחון.

חברי הוועדה עברו חברות רבות, ולבסוף משיקולי עלויות וטכנולוגיה בחרו במחשב תוצרת חברת 'פילקו' (כיום חברת מקררים ומכונות כביסה), שהייתה החברה השנייה שהחלה לייצר מחשבים בטכנולוגיית הטרנזיסטורים. בניגוד לשאר המחשבים שעבדו עד אז על בסיס אלפי מנורות.

"המחשב הראשון והטוב ביותר שעבד על טכנולוגיית הטרנזיסטורים החדישה היה של חברת IBM ובשימוש צבא ארה"ב", אומרת שחר, "ממשלת ארצות הברית סירבה לתת לנו לרכוש אותו ולוועדת המומחים אף לא ניתנה האפשרות לחזות בו. מאחר שההחלטה לאפשר למערכת הביטחון לרכוש מחשב הייתה מלכתחילה החלטה אסטרטגית אמריקאית".

במקביל החלה בבסיס השלישות ברמת גן בניית אולמות הענק בבניינים גדולים חדשים כדי שיכילו את 'פילקו טרנזק 2000' - דגם המחשב הראשון של צה"ל. ב-18 ביולי 1961, הגיע ארצה המחשב. כבישים נסגרו ובלווית אופנועי משטרה צבאית הובא המכשיר הענק למשכן הקבע שלו.

כמה ימים לאחר הצגת המחשב, פורסם מאמר מערכת בשבועון "העולם הזה" שכותרתו: "מוח יש - שכל אין", בו האשים אורי אבנרי את מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס ואת מערכת הביטחון בשגעון גדלות, בבזבוז כספי ציבור ובעשיית הון פוליטי, שלושה שבועות לפני הבחירות. מחיר המחשב הראשון של צה"ל ב-1961: למעלה מ-2,000,000 דולר.