"הלכתי עד הסוף לעבר המטרות שלי"

אני לין חיון, בת 18.5 מקרני שומרון, ואני מתגייסת לגדוד לביאי הבקעה בתור לוחמת. כשהייתי תלמידה ובבית הספר התחילו לדבר על צבא ועל תפקידים, התחלתי לחשוב לאן אני מתאימה. שמעתי הרצאות וקראתי מידע באינטרנט לגבי המון תפקידים, והתפקיד שאני חושבת שימצה את היכולות שלי הוא להיות לוחמת.

עד לפני כמה חודשים הייתי בתת-משקל, מה שגרם לפרופיל שלי להיות נמוך ולא ברף שצריך בשביל לוחמה. נלחמתי כדי להעלות אותו והתקשרתי מידי שבוע ללשכת הגיוס כדי שההזדמנות לא תתפספס ואוכל להתגייס ללוחמה.

תמיד הלכתי עד הסוף לעבר המטרות שלי ועשיתי הכל כדי להצליח. מבחינתי זה אומר לתת את כל כולי למען המדינה שלי ולמען החברים והחברות שיהיו איתי בגדוד. אני רוצה שהמשפחה שלי תהיה גאה בי ובסופו של דבר לדעת שעוד יום עבר והצלחתי בו.  

אני יודעת שלא אוכל יותר לראות את המשפחה שלי בכל יום, אפילו לא בכל סוף שבוע, ויהיו רגעים בהם יהיה לי קשה, אבל התחושה המספקת של פעילות פיזית ועמידה בזמנים, להכניס את עצמך לתוך סדר מסוים, לגלות דברים על עצמך שלא ידעת לפני זה ולמצוא את הכוחות לקום ולהמשיך זה מדהים בעיניי.

הידיעה שאני הולכת להיות לוחמת של ממש, לישון בשטח עם נשק, והגעגועים המטורפים למשפחה, זה כבר גורם לי להעריך את מה שהשארתי בבית.

להיות לוחמת בגדוד חדש זה אומר שלמרות כל החששות על כך שאהיה המחזור הראשון, אני המחזור שיטביע את החותם. אני מצפה לתת מעצמי ואפילו להשפיע על האופי שיהיה לגדוד החדש.

אני לא יכולה לחכות כבר להכיר אנשים חדשים, משפחות חדשות ולהכיר חברות וחברים שיהיו שם אחד בשביל השני ברגעי החולשה והקושי וגם ברגעי הצחוק והאושר.

בגלל שסיימתי את התיכון לפני 8 חודשים, אני נמצאת במן הפסקה מהשגרה במשך כל הזמן הזה. אין לי חובות או מקומות שאני חייבת להיות בהם, וזה גורם למין ערעור מסוים כשאת יודעת שעוד מספר ימים את תכנסי לשגרה עמוסה גם פיזית וגם מנטלית.

אני ממש עוד מעט כבר שם, ואני בטוחה שהתפקיד ייתן לי תחושת סיפוק ולמידה עצמית, ואני אוכל לתרום למדינה שלי כמו שרציתי. 

אני מאחלת לעצמי ולכל אחת שתבחר ללכת לתפקידי לוחמה המון הצלחה.