נציב קבילות החיילים

סמכויות

הבסיס החוקי –
מוסד נציב קבילות החיילים נמנה על מוסדות האומבודסמן במדינת ישראל; המוסד הוקם על-ידי הכנסת בשנת 1972, עת הוסף חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (להלן: החוק).

מינוי הנציב –
הנציב הוא אזרח, המתמנה לתפקידו על-ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

אי תלות –
החוק קובע מפורשות, כי אין על הנציב מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין.

דרכי הבירור –
בעניין זה קובע החוק, כי הנציב רשאי לברר את הקבילה בכל דרך שיראה ואין הוא קשור להוראות שבסדרי דין או בדיני ראיות.
כמו-כן נקבע, כי על הבירור בפני הנציב ובפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968, בשינויים לפי העניין; המדובר בסעיפים שעניינם סמכותו של יושב-ראש ועדת חקירה בכל הנוגע לזימון עדים וגביית עדויות. פקודת המטה-הכללי 33.0336 (להלן: פקודת המטכ"ל) משלימה את הוראות החוק ומטילה חובה על כל חייל בצה"ל להיענות להזמנה לעדות מטעם הנציב או לדרישה להצגת מסמכים וכן מטילה הפקודה חובה על מפקדי היחידות לאפשר לנציב או למי שהוסמך לכך על-ידו לבקר ביחידה צבאית או להשתמש במתקניה, לצורך בירור קבילה. הפקודה קובעת עוד, כי חייל לא יעשה דבר שיש בו כדי למנוע, לעכב או להפריע בהגשת קבילה לנציב או בהעברתה או בבירורה של קבילה כזו.

תוצאות הבירור והמלצות הנציב –
כאשר הנציב מגיע למסקנה, כי קבילה היא מוצדקת, הוא מוסר על-כך לקובל, לאדם שקבלו עליו, למפקדו של אותו אדם ולבעל-התפקיד שהרמטכ"ל הסמיכו לכך – כיום, בעל-התפקיד המוסמך הוא ראש-מטה אגף משאבי אנוש (להלן: רמ"ט אמ"ש). הנציב רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון הליקוי שעלה בבירור הקבילה וכן על הדרך לתיקונו. על רמ"ט אמ"ש להודיע לנציב בהקדם ולא יאוחר מחודשיים מיום קבלת ההודעה על הצעדים שננקטו.
פקודת המטכ"ל משלימה את הוראות החוק וקובעת, כי מפקדי צה"ל יתקנו את הליקוי עליו הצביע הנציב בהודעתו; הימנעות מתיקון הליקוי שעליו הצביע הנציב מחייבת אישור של הרמטכ"ל, לאחר קבלת חוות-דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי.

ככלל, המלצות הנציב מתייחסות למתן "סעד" לקובל, כגון: המלצה להעניק לחייל הטבה מסוימת, שנמנעה ממנו שלא כדין או משיקולים שאינם ענייניים או שהם חורגים ממתחם הסבירות.

עם זאת, במידה שנמצא ליקוי בהתנהגותו או בתפקודו של מפקד או בעל-תפקיד אחר, שכנגדו הוגשה הקבילה (להלן: הנקבל), רשאי הנציב להמליץ גם על נקיטת צעדים כלפיו; צעדים אלה הם מגוונים ובתחילת שנת 2005 נוספה אליהם האפשרות לתעד את הקבילה המוצדקת ברישומי הצבא הממוכנים אודות הנקבל, במקרים המתאימים, על-מנת שניתן יהיה לתת את הדעת לתוצאות הקבילה ולמסקנות הנציב כאשר שוקלים אם להאריך אות שירותו של הנקבל או לקדמו.
עוד יצוין, כי כאשר בירור הקבילה מעלה חשד שנעברה עבירה, מודיע על-כך הנציב לפרקליט הצבאי הראשי, וזאת על-מנת שניתן יהיה לחקור את החשד על-ידי רשויות המשטרה הצבאית החוקרת ולבחון אם מתקיימים התנאים להגשת כתב אישום.

חובת סודיות –
החוק קובע, כי הנציב וכל אדם אחר, שבעזרתו מבצע הנציב את תפקידיו, חייבים לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליהם לרגל תפקידם ולא לגלותה, אלא בביצוע המוטל עליהם בחוק.

דין וחשבון –
החוק קובע, כי הנציב יגיש לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולותיו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות. באתר זה ניתן למצוא את הדוחות האחרונים שהגיש הנציב.

הגנה על קובל ועל מי שהוגשה נגדו קבילה כוזבת –
פקודת המטכ"ל קובעת, כי מפקד לא יעשה מעשה (או ימנע מעשיית מעשה) שיש בו (או באי עשייתו) כדי לפגוע בחייל כתוצאה מהגשת קבילה. כמו-כן, תוכנם של דברים, שרשם קובל בקבילה או דברים שמסר תוך כדי בירורה בנוגע לקבילה, וכן קבילה שנמצאה בלתי מוצדקת – לא יהוו עילה לצעדים פיקודיים או משפטיים כלפי הקובל. כחריג לכך ובמטרה למנוע שימוש לרעה באפשרות של הגשת קבילה, קובעת הפקודה, כי ניתן יהיה לנקוט כלפי קובל צעדים פיקודיים או משפטיים כאמור, אם הנציב מצא, כי המדובר בקבילה שהיא כוזבת בזדון והודיע על-כך לפרקליט הצבאי הראשי, שאישר את נקיטת הצעדים האמורים.

* הדברים כתובים בלשון זכר כדי למנוע סירבול, אולם הדברים מכוונים לנשים ולגברים כאחד.

האתר מותאם לצפייה ברזולוצית מסך 1024 על 768. כל הזכויות שמורות © נציב קבילות החיילים 2009