דף הבית דבר הנציב סמכויות דרכי תקשורת שאלות נפוצות דוחות שנתיים קישורים

מי רשאי להגישה, נגד מי, באיזה אופן ובאילו עניינים
  1. רשאי לקבול – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (להלן: החוק) קובע, כי אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה כמפורט להלן, שנעשה לגביו בזמן היותו מיועד לשירות ביטחון, ובהיותו חייל בשירות סדיר ומילואים, רשאי להגיש קבילה; לעניין זה "חייל" הוא כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, לרבות איש מילואים שאינו בשירות, אם הקבילה נוגעת לשירותו במילואים. בנוסף לכך יכולים להגיש קבילה גם ילדיו, אחיו, הוריו או בן זוגו של החייל ובאין אחד מאלה – מי שהתבקש על-ידי הקובל לעשות כן.

    2. יש לציין כי בעקבות תיקון לחוק מתאריך 28.03.2007, רשאים להגיש קבילה גם מיועדים לשירות ביטחון בקשר לגיוסם.

  2. דרך הגשת הקבילה – הקבילה תוגש בכתב (באמצעות הדואר, הפקסימיליה או האינטרנט), במישרין אל הנציב, תיחתם בידי הקובל ויצוינו בה שמו ומספרו האישי של החייל הנפגע. קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מתקן הכליאה הצבאי, שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, מבלי שיפתח אותה, אל הנציב. יודגש, כי הקובל אינו חייב להודיע לגורם כלשהו זולת הנציב על-כך שהחליט להגיש קבילה, אם כי הוא רשאי לעשות זאת, על-פי שיקול דעתו.

  3. פירוט הקבילה – לצורך טיפול יעיל בקבילה רצוי לפרט, בסדר כרונולוגי, את מהלך האירועים שעומד בבסיס הקבילה ואת פרטי המעורבים (שם מלא ודרגה). כמו-כן רצוי לצרף את העתקי המסמכים הנוגעים לקבילה, כגון: מסמכים רפואיים, סיכומי ראיונות וכיוצא באלו מסמכים.

  4. קבילה על מי – קבילה ניתנת להגשה על מי שבזמן עשיית המעשה נשוא הקבילה היה חייל או עובד בשירות הצבא, שהחוק חל עליו, וזאת אף אם ביום הגשת הקבילה כבר אינו חייל או עובד כאמור. יודגש, כי קבילה יכולה לעסוק באירוע או מעשה מסוים שממנו נפגע הקובל, גם אם אין בעל-תפקיד מסוים, שהקובל יכול להצביע עליו כאחראי לאותו מעשה או אירוע.

  5. באילו עניינים ניתן להגיש קבילה – נושא לקבילה הוא "מעשה" (לרבות מחדל ופיגור בעשייה) אשר מתקיימים בו כל התנאים הבאים:
    1. הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו טובת הנאה.
    2. הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת: העניינים שבהם מטפל הנציב, במסגרת בירור הקבילות, הם מגוונים ביותר וכוללים, בין השאר, נושאים מתחום יחסי מפקדים – פקודים; טיפול רפואי; מגבלות שיבוץ; קידום; תשלומים; תנאי שירות לפרט ונושאים רבים נוספים הנוגעים למיועדים לשירות ביטחון, משרתים בשירות חובה, מילואים וקבע.
    3. הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למנהל תקין או שיש בו משום נוקשות יתרה או אי צדק בולט. יודגש, כי המעשה נשוא הקבילה אינו חייב להיות מנוגד לחוק או לפקודות הצבא כדי שתהיה עילה לקבילה ודי בכך אם מתקיימות העילות החלופיות הנזכרות לעיל – חריגה ממנהל תקין, נוקשות יתרה או אי צדק בולט.

  6. קבילות שאין לברר אותן – בסעיף 548 לחוק מפורטים העניינים שאינם נתונים לסמכותו של הנציב. בדרך-כלל, חיילים אינם פונים אל הנציב בקבילות בעניינים אלה, אם כי לא אחת מופנות אל הנציב קבילות בעניינים הנוגעים להליכי דין-משמעתי, שקצין שיפוט הכריע בהם לגופם, וזאת למרות שלפי הוראות החוק עניינים אלה אינם נתונים לסמכותו של הנציב.

  7. קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת – החוק מוסיף ומפרט את הקבילות שלא יבוררו על-ידי הנציב, אלא אם מצא הנציב סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:
    1. קבילה בעניין שניתנה בו החלטה, שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש על-פי דין השגה, ערר או ערעור (כמובן במידה שעניין זה נתון לסמכות הנציב לפי סעיף 548 לחוק, שהוזכר לעיל).
    2. קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר – מהיום שבו נודע לו המעשה.
    3. קבילה שהוגשה לאחר שעברו 180 יום מהיום שבו חדל החייל הנפגע להיות חייל.

  8. ייעוץ טלפוני – יצוין, כי מעבר למתחייב בחוק, סגל הנציבות מעניק שירות של יעוץ טלפוני לחיילים ובני משפחותיהם, אשר אינם משוכנעים אם המעשה שפגע בהם מהווה עילה לקבילה או כאשר אין הם בטוחים שקבילה עשויה לפתור את בעייתם. לצורך קבלת מידע בעניין הייעוץ הטלפוני - פנה אלינו.

* הדברים כתובים בלשון זכר כדי למנוע סירבול, אולם הדברים מכוונים לנשים ולגברים כאחד.

האתר מותאם לצפייה ברזולוצית מסך 1024 על 768. כל הזכויות שמורות © נציב קבילות החיילים 2009