היום "סייבר" זה כבר המציאות

קצין התקשוב הראשי, תא"ל נחום בסלו, יודע שהעולם מסביב משתנה, ושחייבים להיות ערוכים לעימות מסוג חדש. בריאיון פרישה מיוחד הוא מדבר על לוחמת המידע ("היכולות של הצד השני הולכות ומתפתחות"), על הלקחים ממלחמת לבנון השנייה ("הבנו שאסור שהמערכות יגבילו את האנשים") ועל שדה הקרב העתידי ("הדיבור הבין־זרועי יעבור שיפור משמעותי"). בסוף הוא גם מסביר למה אחרי הכול, אין תחליף לשיחה אחד על אחד בין מפקד לפקוד

תאריך: 19/08/2011, 17:23     מחבר: ירדן צור, עיתון "במחנה"

תא"ל נחום בסלו מתזז את האצבע על גבי מסך האייפד החדש שרכש לעצמו לא מזמן. כמדי בוקר, הוא לוחץ על אחת האפליקציות ופותח בהתעדכנות על חדשות היום, עובר בין אתרי אקטואליה, משלים פערים מאותן שעות מעטות שהקדיש לשינה.

"אני רגיל לקום בחמש ורבע בבוקר ולסיים את היום מאוחר, כשאל הטלפונים אני מחובר גם כשאני בדרכים וגם בבית", מספר קצין התקשוב הראשי (קשר"ר). "אין מה לעשות, אי–אפשר להפריד אותי מהם".

גם אחרי שלוש שנים בתפקיד, ושלושה שבועות לפני שהוא עוזב את משרדו בקריה ויוצא לאזרחות, נראה שבסלו מסרב להיכנע לאס"ק. מגיל 18, עם גיוסו למערך הקשר, הוא עוסק ללא הפסקה בעולם הטכנולוגי בתוך צה"ל - ואף על פי שעכשיו כל האפשרויות פתוחות, נראה שהוא דוחה עד כמה שאפשר את הלחיצה על כפתור ה"התחל" של האזרחות. אחרי הכול, הראש עדיין טרוד עמוק בשינויים מרחיקי הלכת שעובר צה"ל בתחום התקשוב בשנים האחרונות, וחייבים להישאר חדים גם כשכולם מסביב מצפים שתתכנן את שתיית השחרור.

"האמת היא שעדיין לא החלטתי לאן אני ממשיך מכאן", הוא אומר. "אני יודע שברגע שאעזוב, משהו שהיה חזק מאוד וליווה אותי תקופה ארוכה בחיים ישתחרר, אבל נשאר רק לראות איך זה יקרה. אני חושב שאקח הפסקה כדי לארגן את המחשבות והכיוונים לעתיד, אבל מה שבטוח זה שיהיה לי הרבה מאוד זמן. עכשיו, אולי, יהיו לי גם כמה רגעים כדי להשתעשע באתרים ולהשלים פערים".

דרושה: יכולת יותר טובה

עם מינויו לתפקיד הקשר"ר בשנת 2008, נכנס תא"ל בסלו היישר למרכזה של מהפכת המידע העולמית, שהחלה להתעכל גם בקיבה הצה"לית של אותם ימים. אגף התקשוב, אשר הוקם בשנת 2003, התחיל אז בתהליך הדרגתי של שינוי תפיסת הקשר בצבא, ששינה משמעותית את הדרך שבה חיילי צה"ל מתקשרים זה עם זה במלחמה וגם בשגרה. ממערכת קשר היררכית - בה הגדוד עובד אך ורק מול החטיבה והחטיבה עובדת אך ורק אל מול האוגדה - השתדרגו הלוחמים בשטח למצב מהפכני כמעט שבו קיימת רשת נתונים צה"לית, בתוכה מערכות מידע דוגמת "משואה", המאפשרת העברת מידע מכל מקום לכל מקום בלחיצת כפתור. "עברנו מתפיסה של קשר היררכי לתקשוב מרחבי", מסביר הקשר"ר. "היום יש לנו יכולת להביא למפקדים את תמונת המצב הרלוונטית בכל מקום בו הם נמצאים, גם אם זה בקדמת מרחבי הלחימה. המג"ד יכול לראות את מצב כוחותיו, מצב כוחות האויב, לנהל תהליכים מבצעיים כדוגמת הפעלת אש וסגירת מעגלים קצרים, והכול בזמן אמיתי. זאת הכוונה בלוחמה מבוססת רשת. הדבר הזה בהכרח תורם לצמצום חוסר הוודאות בשדה הקרב ולשיפור האפקטיביות המבצעית של הכוח הלוחם, וזאת תכלית שינוי התפיסה".

שינוי התפיסה עליו מדבר קשר"ר הביא לא רק להתפתחות תהליכים מבצעיים מבוססי מערכות מידע, אלא גם להבנה עמוקה שאל האיומים איתם התמודד צה"ל עד כה עתידים להצטרף איומים חדשים, הפעם בדמות "לוחמת סייבר". עד לא מזמן המושג הזה היה מילה עמומה ועתידנית, אבל היום ברור לבסלו וליתר צמרת הצבא כי צה"ל חייב להיערך למלחמה עתידנית, בה שדה הקרב מתרחש לא רק בגבולות המדינה, אלא גם בתוך מערכות המחשוב. האויב, בקרב כזה, יגיע בדמות האקרים מתוחכמים המבקשים לפגוע במערכות הממוחשבות של הצבא והמדינה, ועל ידי כך לגנוב מידע ולנסות לשתק גופים מרכזיים דוגמת משרדי ממשלה, בנקים, רכבות ומערכות מים וחשמל. הניסיונות החוזרים ונשנים בשנים האחרונות לתקוף אתרי אינטרנט ישראליים כבר הוכיחו שיש כאן גל התעוררות חדש, והסערה סביב התולעת המסתורית שתקפה את הכור באיראן רק המחישה שאנחנו נמצאים בעיצומו של עידן חדש.

"לוחמת המידע כבר כאן, והיום 'סייבר' זה כבר המציאות", קובע בסלו. "בעולם שבו צה"ל מנהל את עצמו בשגרה על גבי מערכות מידע ממוחשבות, כל הנושא הזה מחייב אותנו להתמודדות יומיומית כדי להבטיח שהרשת תהיה זמינה גם בשגרה וגם בחירום. אנחנו חייבים להבין בכל רגע נתון מה קורה לנו, אילו איומים מתפתחים, ולתת להם מענה. להיות לפחות שני צעדים קדימה אל מול מה שעומד מולנו".

הוא מביט על ישראל של שנת 2011, וקובע שאנחנו הרבה יותר חשופים למתקפות במימד הרשתי ממה שנדמה לנו. "חשוב להבין שכיום פעילויות של מערכים שלמים מבוססות על מערכות מידע ממוחשבות, ודרכן אפשר בעצם להשבית מדינה שלמה", הוא אומר. "אני הצבעתי במספר הזדמנויות בעבר שמדינת ישראל חייבת להתארגן לתחום הזה של ההגנה בסייבר מהר ככל האפשר. הסוגיה הזו תלך ותתפתח בצורה מהותית בשנים הבאות, מהסיבה הפשוטה שהטכנולוגיה הולכת ומתפתחת. נעשה כבר מהלך אחד להתארגנות של המדינה בתחום, בדמות המטה להגנה בסייבר שראש הממשלה הורה על הקמתו בשבוע שעבר, ואני חושב שכדאי לעשות את זה מהר ככל האפשר. ברור שאנחנו בצה"ל רואים את עצמנו משתפים פעולה וחולקים מידע עם המטה לכשיוקם".

גם באגף התקשוב קיבל התחום תוקף רשמי בתקופה האחרונה, עם הקמתו של גוף אשר שם לו למטרה להגן על מערכות הצבא מפני תקיפות הרשת והטרור הקיברנטי. "אני חושב שבשנים הבאות אנחנו נהיה עדים למערכה מאוד קשה בעולם לוחמת המידע, כי האיומים והיכולות של הצד השני הולכים ומתפתחים - ואל מול זה נדרשנו לבנות את גוף ההגנה", אומר הקשר"ר. "יש לנו תוכנית עבודה לשנים הבאות, ואנחנו לומדים מאירוע אחד לשני ומפתחים דוקטרינת לחימה - איך מנהלים אירוע סייבר. אנחנו נשקיע משאבים רבים, וניתן אמל"ח הגנתי טוב יותר לגופי צה"ל".

לצד ההגנה, בסלו מספר כי בתוך הצבא גם עובדים על פיתוח יכולות טכניות, אשר בזכותן יוכלו העוסקים בדבר לדעת על כל משתמש רשת חשוד בכל רגע נתון. "בתחום הזה קשה לי להתבטא במונחי זמן של תוכנית עבודה רב שנתית", הוא אומר. "האיומים מתפתחים בקצב מהיר והמענה צריך להיות בהתאם, כך שלא תמיד מה שתכננת לטווח הרחוק זה מה שתעשה באמת. אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב קדימה ולהביא מערכות הגנה שיידעו להכיל את האיום שמתפתח. אנחנו מכירים את הגורמים מהם צריך להיזהר, עוקבים אחרי הנושא הזה, ואני יכול לומר שבמרחב הקיברנטי אנחנו עוסקים בהגנה אל מול כל הגלובוס".

למרות העשייה הרבה בתחום, מתקשה בסלו לומר שהאמל"ח העומד לרשותנו בעולם הסייבר באמת מספק. "אנחנו חייבים לקחת את צה"ל ליכולת הגנתית הרבה יותר טובה בשנים הקרובות", הוא קובע. "למרות זאת, אני יכול לומר שצה"ל לא חיכה, ולא מחכה. אנחנו רחוקים מלעמוד במקום". 

וואו, קורה כאן משהו

עד שמבחן הסייבר יקרום עור וגידים, ממשיך תא"ל בסלו להתמקד בכאן ועכשיו, כמו גם בהתפתחות המשמעותית שעשה צה"ל בשנים האחרונות. הזיכרונות שלו נושאים אותו אל ספטמבר 2009, אז ניהלה עוצבת געש תרגיל אוגדתי אשר נוהל לראשונה דרך מערכת צבא היבשה הדיגיטלי - צי"ד. "זאת הייתה אבן דרך חשובה בהובלת צה"ל לעידן הלוחמה מבוססת הרשת, ואני הייתי בשטח, איתם", מספר הקשר"ר. "נכנסתי לחמ"ל, וראיתי את המאו"ג, יחד עם שאר המפקדים, יושבים מול מערכות השליטה. הם ניהלו תהליך מבצעי דרך המערכת הממוכנת, והיה שקט גמור מסביב. ברגע הזה אמרתי לעצמי 'וואו, קורה כאן משהו', פתאום ראיתי אוגדה בצה"ל שמנהלת מערכה על גבי מפות דיגיטליות".

את הרגע הזה מגדיר בסלו עד היום כאחת מאבני הדרך המרכזיות בתהליך הטמעת מערכות הצי"ד בצה"ל - אשר שיאו במבצוע של משואה 600, הגרסה החדישה ביותר של מערכת משואה, המופעלת באמצעות מחשבים טקטיים ניידים הקיימים בידי הכוחות בשטח. מערכות השו"ב (שליטה ובקרה) שנראות לנו עכשיו כמעט ברורות מאליהן בשדה הקרב, דוגמת "טירת האג"ם", היו אז, בשנת 2009, עדיין בגדר אמל"ח בהטמעה - כזה שהמפקדים צריכים לפצח ולהכיר את מקרוב. "אני חושב שהמבצוע של הצי"ד המחיש לאנשים למטה את המימד שנקרא 'לוחמה מבוססת רשת'", אומר קשר"ר. "המפקדים הבינו שבאמצעות המערכות האלה הם יכולים לראות בצורה די מלאה את הכוחות שלהם, את תמונת המצב המודיעינית והלוגיסטית, לנהל דו שיח עם הפקודים ועם המפקדות הממונות. בסופו של דבר, זה הביא אותם לייצר החלטות טובות יותר".

כשהוא מדבר על החלטות טובות יותר, מתייחס בסלו גם למלחמת לבנון השנייה, אשר תהליך הפקת הלקחים ממנה לא פסח גם על סוגיית הקשר. בקיץ 2006, כזכור, מפקדים רבים העדיפו להישאר בעמדה עורפית, בחמ"לים ובמפקדות, על מנת לראות דרך המערכות התקשוביות תמונת מצב מלאה יותר של הלוחמים שלהם. הגישה הזו, אשר מנעה מהם לרדת לשטח ולהוביל את הכוחות, גרפה ביקורת רבה עם תום המלחמה - וזיכתה אותם בתואר "היושבים מאחורי הפלזמות".

"היום אני חושב שאנחנו נמצאים במקום אחר", הוא אומר. "הגענו למצב שבו אנחנו לא צריכים להתבסס על תשתיות נייחות שנמצאות מאחור, כפי שהיה אז, אלא יכולים להביא את היכולות האלה למפקדים לשטח, איפה שהם צריכים להיות. בעקבות המלחמה התקבלה אצלנו ההבנה שאסור שהמערכות יגבילו את המפקדים. הם חייבים להיות במקום ממנו הם יכולים להשפיע על הקרב, וזו אולי כברת הדרך החשובה ביותר שעשינו מאז".

גם אופי הממשקים עצמם השתנה, ומיד לאחר המלחמה נגד חיזבאללה התקבלה ההחלטה להיפרד ממערכות התקשוב הישנות, שנקראו מערכות ה"מורשת" והתבססו על איסוף נתונים ידני, ולהחליפן במערכות חדשות אשר הכניסו את צה"ל לתקופה אחרת. "המאמץ של המפקדים במלחמה היה לייצר את תמונת המצב על בסיס המידע שזרם אליהם במערכות הקשר הישנות, אבל אלה באמת הציבו בפניהם הרבה מגבלות", הוא אומר. "זה נעשה בזמנו על גבי מפות בשטח, והתהליכים לקחו הרבה מאוד זמן. היום הטכנולוגיה מאפשרת לנו להביא למפקדים את המידע בלוחות זמנים מידיים ומדויקים, מעכשיו לעכשיו. זה דבר שלא היה קיים במלחמת לבנון השנייה".

ובאמת, בשנים האחרונות צה"ל הלך וביסס את עצמו על מערכות המידע החדשות, אשר תפסו את מקומן כאמל"ח לכל דבר. "אפילו תהליך מתן ההתרעה לאזרחים, שתופס מקום מרכזי כל כך בשגרת החירום היומיומית במדינה, מבוסס היום על מערכות המידע וטכנולוגיית התקשוב", מדגים קשר"ר, וממהר להציג גם את תופעות הלוואי. "ככל שגוף מסוים מבסס את הפעילות הכי חשובה שלו על המערכות האלה, עולה המוטיבציה לתקוף אותו, ולהשבית אצלו מערכים שלמים. מהסיבה הזאת, במקביל לכניסה שלנו לעולם לוחמת הרשת, אנחנו חייבים לעסוק בהגנה על אותן מערכות. אי–אפשר להתעלם מזה".

לא כמו הסלולר

ההצטיידות המאסיבית במערכות חדשות וההשקעה בפיתוח יכולות ניטור ובקרה, מדגיש בסלו, הן רק חלק ממשחק ההגנה על הרשת. החשובים ביותר, לדבריו, הם מרכיבי הגורם האנושי - אלה שבסופו של דבר מפתחים ומתפעלים את הטכנולוגיות החדישות. באגף התקשוב עושים הרבה כדי לברור לשורותיהם את המתאימים ביותר - בדרך כלל בוגרי מגמות ריאליות, ולעתים אף מלש"בים שהספיקו לסיים תואר ראשון בעודם תלמידים - ולדאוג שיישארו לאורך זמן.

"המטרה שלנו היא להביא אנשים איכותיים, שיכולים ללמוד את עולם התוכן המורכב הזה", אומר בסלו. "אנחנו עושים פעילות רבה בנושא השיווק, מנסים להגיע לצעירים בכל מיני מופעים, כשלגדנ"ע תקשוב שפתחנו השנה היה ביקוש גדול פי עשרה ממה שיכולנו לקלוט. אנחנו מציעים לחיילים שלנו הרבה דברים מעניינים, ובימים אלו אנחנו כבר מפתחים את ההכשרות הייעודיות למקצועות החדשים של עולם הסייבר. באוקטובר ייפתח קורס ראשון לאחד המקצועות היוקרתיים יותר שלנו, שייקרא 'מגן בסייבר', בו ילמדו תכנים של הגנת הרשת".

נדמה כי אם פעם היו צריכים בחיל הקשר לשכנע צעירים שיגיעו להתעסק עם מכשירי ענק עמוסי כפתורים, היום, בחסותם האדיבה של גוגל, פייסבוק ושאר אמצעים טכנולוגיים שהפכו לשגרה אצל כל בן נוער - המועמדים לשירות עושים בעצמם "לייק" לאגף התקשוב המתחדש.

"אני באופן אישי מקבל הרבה מאוד בקשות להצטרפות", אומר בסלו. "החיילים והחיילות שמגיעים לשורותינו עוברים הכשרה מושקעת ומקצועית, כשלאחר מכן התעשייה כבר משחרת לפתחם וממהרת לחטוף אותם לשורותיה. האתגרים והתכנים המבצעיים הם אלה שמושכים אלינו את האנשים הטכנולוגיים האלה. אחרי הכול, את זה הם לא יכולים למצוא בשום מקום אחר".

בעזרת כוח האדם המשובח הזה, מעיד בסלו, הוא מצליח לחשוב קדימה - ולחלום את צה"ל עשר שנים מהיום, בעולם בו המלחמה דורשת יכולות אחרות לגמרי. "אני רואה בעיני רוחי חיילים דיגיטליים בשדה הקרב, אשר המידע הרלוונטי עובר אליהם לשטח בזמן אמיתי. מערכות הנשק גם הן יתחברו יחדיו, והמשמעות היא לחימה טובה יותר בעולם ה'ריל טיים'", הוא אומר. "אני רואה את העשור הבא כתקופה שבה עולם הקישוריות והדיבור הבין–זרועי יעבור שיפור משמעותי. הצבא יהפוך לכוח עבודה אחד, כאשר הלוחם, המטוס והחמ"ל יוכלו לדבר יחדיו, כל אחד דרך מערכת השו"ב שלו, ולסגור מעגלי אש במהירות. הלוחם יצביע על מפה דיגיטלית, הנ"צ יעבור לכלי שיבצע את התקיפה, ובסופו של דבר תתקבל תמונת החוזי אשר תעיד על תוצאות המבצע".

לשיתוף פעולה ברמה הזו, הוא מסביר, ישנם יתרונות בולטים כמו מניעת ירי כוחותינו על כוחותינו ומזעור הטעויות שלוחם יכול לעשות בזמן אמת - אבל כל אלה יכולים להישאר כפנטזיה רחוקה לנוכח המציאות הטכנולוגית הנוכחית בצבא. "לצה"ל אין יכולת לקפוץ כל שנתיים דור אלא רק כל עשור, זה הקצב", אומר בסלו. "אין ספק שבעולם הזה מי שממצמץ לרגע עלול למצוא את עצמו שנים מאחור, אבל לא קיימת בי תחושת חשש. צה"ל אמנם לא יכול לשדרג את המערכות שלו כמו חברות הסלולר, אבל סיגלנו לעצמנו את היכולת לראות האם הטכנולוגיה עומדת במבחן של שלוש השנים הקרובות, ואנחנו פועלים בצעדים מדודים מאוד".

יחד עם זאת, תא"ל בסלו מבקש להדגיש שלצד ההתפתחות הטכנולוגית, מכשירי הקשר הבסיסיים, דרכם יכול מפקד לדבר עם לוחמיו, ממש לא עומדים לחלוף מן העולם. "מערכת קשר הרדיו תמשיך בשנים הבאות להיות מערכת הקשר העיקרית לשליטה בכוחות", הוא אומר, "לפעמים אנחנו נוטים להתבלבל וללכת מקיצוניות אחת לשנייה, אבל חשוב להדגיש - מערכות השו"ב המבצעיות הן רק משלימות לתקשורת אשר הייתה חסרה למפקד. שיחה ישירה בין מפקד לפקוד, בסופו של יום, היא דבר שאין לו תחליף".