שנה ליירוט הראשון של כיפת ברזל: "ההצלחה – בזכות הלוחמים"

מעטים חזו את הצלחתה המסחררת של מערכת יירוט הרקטות, ששינתה את פניו של העורף הישראלי. איך גובש שמה של המערכת ומה צפוי לה בעתיד הקרוב? השמיים (הבטוחים) הם הגבול

תאריך: 05/04/2012, 15:23     מחבר: יעל ליבנת, אתר צה"ל

ב-7.4.2011 התבצע היירוט המבצעי הראשון של מערכת "כיפת ברזל". אז, כשהמערכת הייתה גורם חדש ומעורפל במערך ההגנה האווירית, איש לא חשב ששנה לאחר מכן, מערך ההגנ"א יהפוך להיות היחידה הקרבית המבוקשת ביותר בצה"ל, בעזרתה הצנועה של "כיפת ברזל".

התהליך על הקמת המערכת החל בשנת 2005, בה ראש מחקר ופיתוח, תא"ל ד"ר דני גולד, החליט על התוכנית שתכלול מחקר מערכת והדגמת מערכת יירוט. בשנים שלאחר מכן הוחלט כי חברת "רפאל" תהיה אחראית על הפיתוח ובשנת 2007 החל הפיתוח הרשמי. בשנת 2009 נערכו הניסויים הראשונים ליירוט ועברו בהצלחה, וכאמור, ב-7 באפריל 2011 הפכה המערכת למבצעית בעקבות היירוט המבצעי הראשון שלה.

אז איך המערכת עובדת? "כיפת ברזל" הינה מערכת מתנייעת ליירוט רקטות קצרות טווח, הפועלת ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגלת להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית. המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. המכ"ם מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלולה למערכת השליטה והבקרה, המחשבת את מקום הפגיעה הצפוי. אם המיקום מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט כנגד הרקטה. הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה, במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט.

מדוע השם "כיפת ברזל" הוא זה שנבחר? לאל"ם צ', אשר נבחר להוביל את הפרויקט, ולצוותו לא היה זמן מעט לנשום. הירי על הדרום לא הפסיק והזמן היחיד שמצא כדי למצוא שם למערכת ההגנה שנולדה היה בסופי שבוע. "השם הראשוני שעליו חשבתי היה בכלל אל-קסאם, אבל כשהפרויקט נכנס להתנעה הבנתי שזה שם בעייתי. ישבתי עם אשתי, ודיברנו על שמות אפשריים. היא הציעה את השם טמי"ר (טיל מיירט) כשם לטיל, ולמערכת עצמה חשבנו על כיפת הזהב. ביום ראשון למחרת, השם טמי"ר אושר מיד, אבל הייתה בעיה עם השם כיפת הזהב, מחשש שייתפס כמנקר עיניים - אז הוא שונה ל'כיפת ברזל'".

כיצד מגיעים להיות לוחם "כיפת ברזל"? קודם כל, על המלש"בים לדרג במנילה כי ברצונם לשרת כלוחם במערך ההגנה האווירית. מרגע גיוסך, תעבור שבוע "טרום טירונות", בו תוכל לדרג את המערכת בה תרצה לשרת. ולאחר החלטת המפקדים- אתה לוחם לכל דבר, במערכת אליה שובצת. הדבר אולי נשמע פשוט,  אך ככל שעובר הזמן והמערכת ממשיכה לככב בכותרות, הסיכויים לשרת במערך כולו אינם פשוטים כלל. כאמור, בקרב מתגייסי מחזור מרץ 12 ליחידות לוחמות, המערך היה במקום הראשון מבחינת הביקוש, ונאמר כי על כל מקום פנוי במערך מתמודדים 2.5 מלש"בים - המספר הגבוה בין היחידות.

כיום קיימות במערך 3 סוללות הפרוסות באזור הדרום, כאשר הרביעית תהפוך למבצעית בעתיד הקרוב. כפי שפורסם באתר צה"ל, חלק מהחיילים אשר השתחררו מצה"ל בחודש מרץ ושירתו במערכות הנשק השונות במערך, יעברו הסבה ל"כיפת ברזל" וישרתו בה בשירות המילואים הפעיל שלהם.

עם כל שיגור רקטה לעבר ישובי הדרום, מערכת "כיפת ברזל" עלתה לכותרות וגרמה להד תקשורתי סביבה. בסבב ההסלמה האחרון בחודש מרץ, המערכת זכתה לחשיפה הגדולה ביותר שלה עד כה, ככל הנראה בעקבות אחוז הצלחת היירוטים שלה - מתוך 73 רקטות שזוהו כמהוות איום על איזור הדרום, המערכת הצליחה ליירט 56.

מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל דורון גביש, סיפר לאתר צה"ל כי "אנו מציינים שנה לארגון המערך כולו מחדש, שכלל שינוי השם מנ"מ למערך ההגנ"א, דרך ארגון מחדש של המבנה הארגוני ועד להקמת  'כיפת ברזל'". תא"ל גביש הדגיש כי "אנו מסכמים שנה של 93 יירוטים מוצלחים. מדובר בכמות משמעותית, המראה כי במהלך השנה המערכת השתפרה, וכי כיום אנו נמצאים במצב של הגנה על יותר אזורים. מי שיוצרים את רמת ההגנה הגבוהה ותורמים ליכולת שיפור המערכת, הינם הלוחמים עצמם".